ממשק של מערכת אקולוגית שאינו תואם לתנאי הסביבה, כגון רעיית יתר באזור צחיח, הינו בעל השפעות הרסניות על המערכת לטווח הזמן הקצר והארוך. שיקום יעיל בטווח זמן קצר יחסית דורש התערבות של האדם ע"י שילוב אורגניזם בעל יכולת "הנדוס סביבתי" יחד עם עידוד ריבוי ו\ או התפשטות של המינים המקומיים. מרבית המחקרים באזורים צחיחים התמקדו בעיקר בשיחים כ- "מהנדסי סביבה" ופחות בהשפעת אורגניזמים אחרים כמו חרקים על הסביבה. במחקר הנוכחי השווינו את השפעת קיני שני מינים של נמלת הקציר, השחורה Messor ebeninus והחולית- M. arenarius. על כתמי נוף (יחידות שטח קטנות בעלות מאפיינים מיקרו-טופוגרפיים ו\או צמחיים המובדלות מסביבתן) בשטחים שיחניים מדבריים (בתת ספר ערבתית) באזור חירן (מערבית לערד, צפון מזרח הנגב), צפון הנגב, בשטח בו הייתה רעיית-יתר ובשטח בעל רעייה מתונה שהיה חשוף בעברו לרעיית-יתר. תוצאות המחקר מראות שלנמלי הקציר יש השפעה משמעותית על פוריות הקרקע והנוף הצמחי, שניכרה לא רק בשנה גשומה אלא אף בשנת בצורת. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחים מדבריים פגועים.